גזר דין בתיק ת"פ 15948-01-11

הרקע

1.       הנאשם שלפני הורשע על פי הודאתו בשני אישומים של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 ל פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 [ הפקודה]: ביום 23.7.2009, מכר לשני מתלוננים 0.87 גרם נטו סם מסוכן מסוג קנאבוס, בתמורה ל- 80 ש"ח, וכשבועיים לפני אותו מועד מכר לאחד מאותם מתלוננים 1 גרם של סם מסוכן מסוג קנאבוס, בתמורה ל- 80 ש"ח.

עמדות הצדדים לענין העונש

2.       המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל ממשי וכבד, מאסר על תנאי, קנס משמעותי ופסילת רישיון הנהיגה. היא הפנתה בין השאר לגזר דינו של השופט בני שגיא בת"פ 26513-05-12, מדינת ישראל נ' אברהים [ניתן ביום 20.9.12] [ענין איברהים], שם הושת על נאשם שהודה בביצוע עבירה אחת של סחר בסם מסוג קנאבוס עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, שהורכב מ-8 חודשי מאסר, שהושתו עליו בגין אותו תיק, והפעלה במצטבר של מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו, בן 6 חודשים.

3.       ב"כ הנאשם ביקש להטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד, כאשר הרכיבים האחרים בגזר הדין, לרבות רכיב כספי, יאזנו את העתירה לעונש מאסר הצופה פני עתיד, בלבד. הסנגור הגיש מספר פסקי דין בהם הוטלו עונשים דומים לאלה שהוא מבקש, בתיקים שדומים בנסיבותיהם, לטעמו, למקרה דנן, ובהם: ת"פ (שלום ת"א) 3766/08, מדינת ישראל נ' חיים עזרא [ניתן 16.12.09], ת"פ (שלום ת"א) 4562/08 מדינת ישראל נ' דורון שפירא [ניתן 2.3.11], ת"פ (שלום ת"א) 4563/08 מדינת ישראל נ' ארז עוקבי [ניתן 18.4.10], ועוד.

תסקירי שירות המבחן

4.       במסגרת ההסדר ובהתאם להסכמה בין הצדדים, הנאשם נשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן. שירות המבחן הגיש תסקיר ראשון ביום 29.2.12, בו נאמר כי קצינת המבחן התרשמה מאדם בעל דפוסי חשיבה והתנהגות שוליים ועבריינים. הנאשם אמנם ביטא בפני קצינת המבחן רצון להשתלב במסגרת טיפולית כלשהי, אך בבדיקה ממוקדת יותר התרשמה קצינת המבחן כי המוטיבציה שהוא מבטא היא חיצונית בלבד, ונובעת מחשש מתוצאות ההליך המשפטי. עוד ציינה קצינת המבחן כי הנאשם לא פנה מיוזמתו לאורך השנים לקבל טיפול. הנאשם ביצע בדיקות שתן והתברר שהן נקיות משרידי סם, אך לאור התרשמות השירות כי הנאשם אינו לוקח אחריות, ולו מינימלית, קבע שירות המבחן כי לא נוצר בסיס, אף לא ראשוני, להתערבות טיפולית.

5.       בדיון מיום 5.3.12, ביקש ב"כ הנאשם לאפשר לנאשם לקבל תסקיר נוסף. לדבריו, משיחה עם הנאשם עלה שהנאשם מביע רצון להשתלב בהליך טיפולי. גם הנאשם ביקש לומר דברו באותו דיון, והסביר שהוא רוצה טיפול. עוד ציין הנאשם כי הוא נקי מסמים והוא מבקש לתקן את חייו. ב"כ המאשימה התנגד לבקשה. מתוך העדפה של סיכויי שיקום החלטתי להעתר לבקשת הנאשם ולתת לו הזדמנות נוספת לנסות ולהשתלב במסגרת טיפולית. סברתי כי אם יש סיכוי, ולו קלוש, שהנאשם יקבל טיפול, אף אם התמריץ לכך הוא תקוה של הנאשם להשפעה על עונשו - ראוי לנסות ולמצות את הסיכוי האמור. לפיכך נדחה הדיון ונתבקש תסקיר נוסף.

6.       ואולם, התסקיר הנוסף שהוגש ביום 27.11.12 הסתיים אף הוא בהעדר המלצה טיפולית לגבי הנאשם. הנאשם ביטא באזני קצינת המבחן נכונות להשתלב בקבוצה ולשם כך שולב במפגש הכרות, אלא שבמהלך המפגש הקבוצתי התקשה הנאשם למקד את הצורך שלו בטיפול, התמקד בקורבנותו מול גרושתו, והתקשה להתייחס לבעייתיות בדפוסי התנהלותו, הבאים לידי ביטוי הן בעבירה נושא תיק זה, והן במעורבותו בפליליים בעבר. למרות זאת, הוזמן הנאשם להתחיל בטיפול קבוצתי ביום 18.10.12, אך בשיחה שהתקיימה עם הנאשם טרם מועד התחלת הטיפול הקבוצתי, הוא מסר כי לא יוכל להשתלב בקבוצה, בשל אינטנסיביות בעבודתו. קצינת המבחן הציעה לנאשם לשקול זאת בשנית, והוא אמר כי יחזור אליה לצורך עדכון, אך לא יצר כל קשר עם השירות עד מועד כתיבת התסקיר. הוא לא הגיע למפגשים הקבוצתיים ולא ביצע בדיקות שתן, למרות בקשת קצינת המבחן בענין זה.

דברי הנאשם בטיעונים לעונש

7.       בדיון הטיעונים לעונש ציין הנאשם כי לקח לתשומת ליבו את דברי בית המשפט בדיון הקודם, והחל לקבל טיפול נפשי. הוא הציג זימון שקיבל למרפאת בריאות הנפש ליום 9.12.12. להערכתו, מצבו משתפר. בנוגע לאי השתלבותו בקבוצה טיפולית של שירות המבחן, הסביר כי החל בעבודה חדשה לפני כחודש וחצי, וביקשו ממנו להגיע לפגישות קבוצתיות במועד שהיה פוגע בעבודתו, ועל כן לא יכול היה להשתלב בקבוצה הטיפולית.

דיון והכרעה

8.       לנאשם עבר פלילי המתייחס לעבירות שביצע בשנים 2005 ו-2000. בשנת 2005 הורשע בתקיפת בת זוג, היזק לרכוש ואיומים, והוטל עליו מאסר על תנאי וקנס. בשנת 2001 הורשע בבית דין צבאי בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית והוטל עליו מאסר בפועל בן 30 ימים ומאסר על תנאי.

9.       במקרה שלפנינו, חרף דברי הנאשם אודות הרצון בטיפול והמחוייבות לעשיית שינוי בחייו, לא ניצל אף לא אחת מההזדמנויות שניתנו לו. שירות המבחן, למרות התרשמותו הראשונית הלא חיובית, איפשר לנאשם - בהוראת בית המשפט וחרף העובדה שגם בפנייתו השניה של הנאשם אליהם לא התרשמו כי הוא מחוייב לתהליך - להשתלב בקבוצה טיפולית. לאחר פגישת ההכרות, שלא היתה מוצלחת במיוחד, הודיע הנאשם כי לא ישתלב בקבוצה ותלה זאת בעבודתו החדשה. אדם המחוייב לעריכת שינוי בחייו, בפרט כאשר מדובר בשינוי קשה, הכולל צורך להשתחרר מהתמכרות ושינוי אורחות חיים בסיסיות, צריך להיות מוכן לעשות מאמצים כדי לקבל עזרה. הנאשם, מלבד צעדים ראשוניים ביותר, לא היה נכון לעשות את המאמץ הנחוץ על מנת להתחיל לחולל את השינוי.

10.     עיינתי בפסקי הדין שהציגו לי הצדדים. בכל המקרים שהציג הסנגור, בהם הסתפקו בתי המשפט בעונשים צופי פני עתיד, או בעונשי מאסר קלים יחסית, בנסיבות דומות (מבחינת סוג העבירה, מספר המקרים, כמות הסם וטיב הקונים), מדובר היה בנאשמים שעברו הליך שיקום משמעותי ביותר, או שמדובר היה בנסיבות יוצאות דופן אחרות (למשל - שיקול הקשור באחידות הענישה, מצב נפשי קשה של נאשם, ועוד). הסנגור נזעק לגבי הגזרה שביקשה התובעת לגזור מפסק הדין בענין איברהים, שכן לטעמו קיימים הבדלים מהותיים בין המקרה שלפני לבין אותו מקרה. אמנם, באותו מקרה מדובר היה בנאשם שמכר 7.5 גרם קנאבוס לסוכן משטרתי, ולא - כבמקרה שלנו - מכירה של גרם או פחות למכרים (מה שהסנגור כינה "אספקה חברתית"). ואולם, במקרה שלפנינו מדובר בשני אישומים, ולכך משמעות לא מבוטלת. נוסף על כך, החומרה היתרה של מכירה לאדם זר (אשר, לרוע המזל, היה סוכן משטרתי), אכן באה לידי ביטוי בענין איברהים בכך שהוטל על הנאשם, בסופו של יום, מאסר בן 14 חודשים.

11.     שקלתי את טענות הצדדים. לזכות הנאשם התחשבתי בכך שנטל אחריות על מעשיו ובהודייתו המוקדמת, דבר שהוביל לחסכון בזמן צבורי יקר. התחשבתי בנסיבות חייו, כפי שפורטו בתסקיר וכפי שפרט הסנגור בטיעוניו, התחשבתי בכך שהמקרה דנן התרחש לפני 3 שנים. התחשבתי בכך שמדובר במכירה למכרים, בסכום הכספי הנמוך שבו מדובר, בסוג הסם, שאינו מהקשים, ובכמות הסם הקטנה.

12.     לחובת הנאשם התחשבתי בהעדר נכונות מצידו לעבור הליך שיקומי כלשהו, חרף הצהרותיו על רצון לעשות כן. כעולה מהתסקירים, אף שבדיקות השתן שנתן עובר לתסקיר הראשון היו נקיות מסמים, הרי שעובר לתסקיר השני לא נתן בדיקות שתן, למרות שנתבקש לעשות כן. התחשבתי בעברו הפלילי, אשר - אף אם אינו מכביד - חלקו רלוונטי לעניננו (ונתתי דעתי לכך שמדובר בהרשעה בבית דין צבאי), ויש בקיומן של הרשעות קודמות כדי ללמד על מעידות חוזרות, למרות שהנאשם "טעם טעמו" של מאסר בפועל. הנאשם אינו נרתע מביצוע העבירות, אף לאחר שבמקרה קודם הקל עמו בית המשפט, נתן לו הזדמנות והסתפק בעונש צופה פני עתיד.

13.     אין צורך להכביר מילים על חומרת העבירה של סחר בסם, על הנזק הרב שהיא גורמת לחברה, הן למעגלים שקרובים לעבריין והן למעגלים רחוקים יותר, כמו גם לחברה כולה. בע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל [פורסם במאגרים ממוחשבים, 24.7.11] נאמר כי:

"נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה".